מגדל חברה לביטוח בע " מ נ' ג ' מאחנה

פסק דין

זוהי תביעת שיבוב בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב, אשר במועד הרלבנטי היה מבוטח אצל התובעת (להלן: "הרכב המבוטח"), בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 5.7.09.

אין חולק, כי הרכב המבוטח נסע ברחוב האשלג, ואילו הנתבע נסע ברחוב חרמש. התאונה ארעה בצומת רחובות אלה (להלן: "הצומת"). כל אחד מן הנהגים המעורבים בתאונה טען בעדותו, כי לו היתה זכות קדימה, וכי התאונה נגרמה עקב אי ציות רעהו לתמרור המורה על מתן זכות קדימה המוצב בדרכו. אין מחלוקת גם אודות העובדה, כי כיום יש במקום מעגל תנועה, ואולם במועד התאונה היה במקום צומת, ומעגל התנועה הוקם בשלב מאוחר יותר.

יצחק נבו (להלן: "נבו"), בעליו של מוסך נבו, מסר בתצהירו, כי במועד התאונה נסע ברכב המבוטח, אשר טופל במוסכו, על מנת לבחון אותו. הוא נסע ברחוב האשלג בדרכו למוסך. בהגיעו לצומת פרץ הנתבע, שהגיע מרחוב חרמש, לצומת, מבלי שציית לתמרור המוצב בדרכו המורה לו לתת זכות קדימה, ופגע ברכב המבוטח.

מטעם התובעת העידה אף אלונורה פיבנר, העובדת כמזכירה במוסך. עדה זו מסרה בתצהירה פרטים זהים לפרטים שמסר נבו ביחס למצב התמרורים במקום התאונה במועד התרחשותה.

הנתבע מסר בתצהירו, כי נבו נכנס לצומת מדרך צדדית, דרך עפר, מבלי לתת לו זכות קדימה, וכתוצאה מכך ארעה התאונה. לטענת הנתבע, בדרכו שלו לא היה מוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה, נהפוך הוא: תמרור כזה היה מוצב דווקא בדרכו של נבו.

מטעם הנתבע הוגש גם תצהיר של אחיו, ג'מאחנה איבראהים (להלן: "איבראהים"), בו מסר, כי נסע ברכבו לאחר רכב הנתבע, וראה כי התאונה נגרמה כתוצאה מכך שהנהג ברכב המבוטח נכנס לצומת מדרך צדדית מבלי שנתן לנתבע זכות קדימה, ופגע בו.

הנתבע הגיש תמונות של מקום התאונה, לאחר בנית מעגל התנועה, ובהן התמונה נ/1, לגביה טען, כי ניתן לראות בה את התמרור המורה על מתן זכות קדימה המוצב בכיוון נסיעתו של נבו (מוקף בעיגול). ואולם תמרור זה אינו תמרור המורה על מתן זכות קדימה, שכן תמרור כזה הינו משולש שקודקודו כלפי מטה, ואילו התמרור הנראה בתמונה הינו תמרור משולש שקודקודו כלפי מעלה, כפי שניתן לראות ביתר בירור בתמונות נ/5 ונ/12. התמונות אינן תומכות, אם כן, בגרסת הנתבע, אלא אפילו מחלישות אותה, שכן במקום עליו הצביע הנתבע כמקום בו היה קיים תמרור המורה על מתן זכות קדימה בכיוון נסיעתו של נבו, לא קיים תמרור כזה.

לאחר ששמעתי את עדויות העדים ועיינתי בראיות שהוגשו, מעדיפה אני את עדותו של נבו על פני עדות הנתבע. עדותו של נבו היתה עקבית, והותירה בי רושם מהימן. מנגד בגרסת הנתבע נתגלו סתירות מהותיות. הנתבע סתר בחקירתו הנגדית את הדברים שמסר בהודעתו במשטרה (ת/4) בפרטים מהותיים: כך, למשל, בעוד שבהודעתו במשטרה מסר, כי נסע בכביש שירות, בעדותו מסר, כי נבו הוא שנסע בדרך צדדית. כמו כן בחקירתו הנגדית מסר, כי בעת כניסתו לצומת הצומת היתה פנויה, ואילו בהודעה במשטרה ציין שנסע בצומת אחרי משאית. בנוסף, בחקירתו הנגדית העלה הנתבע טענות שלא הועלו קודם לכן בהודעתו במשטרה ובתצהירו, למשל כי נבו איים עליו, וכי דיבר בטלפון תוך כדי נסיעה. מטעמים אלה סבורה אני, כי גרסת הנתבע אינו ראויה לאמון.

גם גרסת אחיו של הנתבע, איבראהים, כי נסע ברכבו אחרי רכב הנתבע עובר לתאונה הופרכה, וזאת בדבריו של הנתבע עצמו, אשר מסר בחקירתו הנגדית, כי שוחח עם אחיו בטלפון לאחר התאונה, וזה אמר לו כי ייסע אחריו (עמ' 9 שו' 23-25).

עדותו של נבו באשר למיקומו של תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת נתמכה, כאמור, בעדותה של עדה נוספת, אלונורה פיבנר, שהינה חסרת ענין בתוצאותיו של הליך זה, ולא מצאתי נימוק שלא ליתן לה את מלוא המשקל.

אוסיף, כי הנתבע הגיש לתמיכה בטענתו לגבי מיקום התמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת, גם חוות דעת מומחה של מהנדס התנועה אינג' גדליהו וייסמן. וייסמן ציין הן בחוות דעתו והן בעדותו, כי אינו יודע מה היה מצב התמרורים במקום ביום התאונה, וחוות דעתו בענין מבוססת על כמות התנועה המשוערת ברחובות האשלג וחרמש.

ואולם במקרה זה הובאו בפני עדויות ישירות של שני עדים ביחס למצב התמרורים במקום במועד התאונה, אותן מצאתי כמהימנות, ועל כן אין מקום להיזקק בנושא זה לחוות דעת מומחה, אשר הינה עדות סברה.

לאור האמור לעיל הנני קובעת, כי האחריות לתאונה רובצת על שכמו של הנתבע, אשר לא ציית לתמרור המורה על מתן זכות קדימה שהיה מוצב בדרכו, ונכנס לצומת מבלי שנתן לנבו זכות קדימה. על כן על הנתבע לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לרכב המבוטח בגין התאונה, בסכום שאינו עולה על הסכום בו נשאה.

אשר על כן הנני מורה, כי הנתבע ישלם לתובעת סכום של 30,368 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן ישלם הנתבע לתובעת שכ"ט עו"ד בסכום של 3,000 ₪, שישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל, וישיב לה את סכום האגרה ששילמה בשערוך כדין.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ו' שבט תשע"א, 11 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: